לחברותי באנ"י בקר טוב
אני מזמינה אתכן להכנס אל הרב שיח ב"זמן".
דר'' תמר עילם גינדין הביאה לפנינו את ספור נורוז חג השנה הזורואסטרי. ואם תשאלו מה לנו ודוקא ראש השנה הזורואסטרי? מכל ראשי השנה למה לקרוא עליו?
או, מרב סקרנות שלי, והתלבטות עם חוה שחשבה בצדק, כי יש להביא את הדברים כסדרם באביב, כאשר החג הזה נחגג.
אבל אני ברב פזיזותי, לא היתה בי עוד סבלנות לחכות חצי שנה ולא לספר לכן עליו, אז הנה הוא לפנינו.
הדבר שהדהים אותי יותר מכל היא העובדה שדת זו שהיתה דתה של פרס, אירן, (היתה בפריחתה בתקופה של אחשורוש ואסתר) נכחדה כמעט לחלוטין על ידי החרב החדה של האיסלם, ורק חלק קטן ממאמיניה ברחו להודו, שם הם מקיימים את פולחנם עד היום הזה.
ודוקא העם האירני איננו שוכח את החג הזה, ועל אף הכל, ולמרות כל משטרות המהפכה שלהם, הם מצליחים לחגוג את החג החביב עליהם למרות איסורי האיסלם.
הוי כמה שאני סקרנית, עוד אדביק אתכן גם כן בחידק זה, הסקרנות.
והכי חשוב, בקרו בטרקלין שלנו, ב"זמן", אנחנו מקבלות כל אורח בסבר פנים יפות. ושמחות מאד מאד לתגובות שלכן.
שנה טובה.
ראיון ברשת א - 31.8.10 בשעה 1100 -אנ"י איגוד נשים יוצרות
הנהלת אנ"י- ה. חניתה הלוי
5/09/2010 13:21
לחברות אנ"י היקרות והנהדרות,
הראיון על אנ"י- איגוד נשים יוצרות שהתקיים ברשת א'' ,ראיינה ריקי הראל
הוכנס לאתר - אנ"י בסרטים. יש ללחוץ על הראיון-חניתה הלוי ותשמעו את הראיון. (חדשות+ראיון).
התגובות שקבלתי שבזכות הראיון אנ"י מוכרת לציבור. שמיעה נעימה
נשמח לקבל את המשוב שלכן.
שנה טובה ומוצלחת,מלאה ביצירה,פעילות,חברותא....
לכל חברות אנ"י היקרות,
כולנו שולחות אחת לשניה ,
"שנה טובה ומאושרת, מלאת יצירה, ספרים, תערוכות, מפגשים, חברותא, הכל מכל... אנחנו אוהבות אחת את השניה מאד, מאד.
לחברותי באנ"י שלום
אני מבקשת להזמין אתכן לטעום ממעדני העת העתיקה, שיר משומר. תרגם והביא לפנינו המשורר והמתרגם, משה גנן.
הכנסו לרב שיח, פתחו את ה"זמן", והתענגו על השירה היפה.
ר. מיפו.
לאסתר שלום
ביליתי כל השבת עם ספרך "חוצה שומרון". אמנם לפני למעלה משנה, כאשר קיבלתי אותו מידייך, עיינתי בו, אבל לא העמקתי. עתה, לאחר הטיול בשומרון בנחלת אפריים ומנשה, (טיול בו השתתפתי והוא נערך על ידי בית התנ"ך עם מדריך מעופרה), מצאתי עניין רב בכתוב.
ראשית, עליי להודות לך על ההתרגשות שגרמת לי בדרך כתיבתך המיוחדת. שילוב פרוזה ושירה וקטעי יומן שליקטת יצרו עניין רב אצלי. שילוב הפיוט עם תיאורי מציאות ריאלית וכואבת ויחד עם זאת יפהפיה מבחינת מראות הנוף (טבע ואנוש גם יחד), משכו את עיניי ואת כול כולי לתוך הכתוב. עובדה, שלא יכולתי לעזוב את ספרך ולו לרגע קט וממש "בלעתי" אותו במשך השבת כולה. כאשר חזרתי הביתה מדרכי השומרון לא יכולתי להירגע כמה ימים. מראות הנוף מלווים אותי עד היום.
באריאל ביקרתי לפני כמה שנים טובות פעמיים, אבל העיר שינתה פניה לבלי הכר. זוהי עיר גדולה ממש ופורחת. היינו גם במכללה שעומדת לקבל מעמד של אוניברסיטה באריאל והתקבלנו שם מאוד יפה. התיאורים שלך את הגינה של ביתך ואת מראות הנוף הנשקף ממרפסת הבית יצרו אצלי חשק ממש לבוא ולבקר ולשהות עימך בתוך המקום הזה שרחוק כל כך ולמעשה קרוב עד מאוד...
הייתה לי ידידת נפש בעופרה ושמה - ציפורה לוריא. לצערי היא איננה בין החיים.(האם שמעת עליה או היכרת אותה?) הידיעה על פטירתה הגיעה אליי דרך הרדיו. איש לא סיפר לי על מותה. במקרה שמעתי שמספידים אותה באחת התכניות בקול ישראל ולא ידעתי את נפשי. את ציפורה, חברתי למקצוע הדראמה שהתגוררה בזמנו בראשון לציון, ביקרתי בעופרה יחד עם בני אריאל (שנהרג לפני כשמונה שנים בתאונת דרכים נוראה כפי שאת יודעת), כאשר היה כבן חמש. ביקרתי אותה בהיאחזות לפני שעברו לגור במקום הקבע של עופרה. היא הייתה חברה טובה מאוד שלי וגם הייתה עמי בחתונת בתי הבכורה וורד, יחד עם בעלה שגם הוא כבר אינו בינינו.
שני בנים שלה חיים בארץ עד כמה שאני יודעת ובנה הצעיר, עמנואל - נמצא ביפן. אני מספרת לך על ציפורה לוריא - היות והיא חסרה לי מאוד. נפגשנו כאשר עבדנו שתינו כמדריכות דראמה ואחר כך היא עסקה יותר באמנות ובהוראת אמנות ואני פניתי להוראת ספרות ועברית לעולים חדשים. היו לנו פגישות מעטות כל שנה, ותמיד שוחחנו על אמנות, ספרות וכן על החיים. היתה לה נפש עשירה ומיוחדת ביופיה, ואהבתי אותה אהבת נפש שגובלת בהערצה. יהי זכרה ברוך.
אסתר, שני שירים שכתבתי הופיעו ב"מעמקים", והדבר גרם לי מעט נחת רוח..בשנה האחרונה ניסיתי את כוחי גם בכתיבת סיפורים קצרים, ועדיין אני מנסה לערוך אותם.
ברצוני שוב להודות לך על החוויה שזכיתי לה בקריאת הדברים בספרך ועליי עוד להקדיש מחשבה רבה לחלק מהם.
אשמח מאוד להיפגש איתך כדי לשוחח גם על המחשבות שעלו בראשי תוך כדי קריאת דברייך שנכתבו בכנות נוגעת ללב, ללא כל רצון למצוא חן וכדומה. ובכך כוחם!!!
מאחלת לך שנה טובה ומאושרת, שנה של שלווה פנימית ואושר אמיתי לך ולבני ביתך ולכול אוהבייך.
נילי אמיר-סגל
ראיון ברשת א - 31.8.10 בשעה 1100 -אנ"י איגוד נשים יוצרות
חניתה הלוי-הנהלת אנ"י
30/08/2010 12:03
לכל חברות אנ"י היקרות,
אשמח מאד באם תאזינו מחר ה-31.8.10 בשעה 1100 בבוקר ברשת א'' - לראיון על עמותת - "אנ"י - איגוד נשים יוצרות ישראל. המראיינת גב'' ריקי הראל. אני כמובן אספר על העמותה, פעילותה, נשמיע שירים מולחנים של החברות: אדלינה קליין, נילי אמיר סגל, אביבה גולן, רחל שדה חן,חניתה הלוי. נקרא 2 שירים . מקוה שהראיון יהיה מענין. אשמח למשוב מהחברות.
הודעה על הראיון נשלח לכל החברות לפני שבועים. שמיעה נעימה.
ה. חניתה הלוי-
שמיעה נעימה. ה. חניתה הלוי
צר היה לי לשמוע שאמנים ויוצרים מתחום התיאטרון מסרבים להופיע בהיכל התרבות שנפתח בעיר אריאל.
לדעתי, צריך לגנות גישה שלילית זו להתיישבות כדוגמת אריאל, שכולי תקווה שתישאר בתחום גבולות המדינה.
איך שלא יהיה, אל לאנשי תרבות להחרים ישראלים שבחרו לחיות במקום בו הם חיים ולמנוע מהם אוצרות תרבות והנאה כעונש.
זו בושה וחרפה דווקא לדמוקרטיה בישראל.
אודה לכן אם תגיבו ותביעו דעה בעניין רגיש וכואב זה!
שלכן נילי
לרחל שלום
ציינת במכתבך אליי שיהיו פגישות בביתך בנושא ספר מלכים.
כמו כן הוספת שייערכו גם מפגשים סביב מחזה על יונה מפרי עטה של שרה שטרסברג דיין. האם המחזה נמצא אצלך?
יש בידי ספר מחזות שלה, אבל לא מצאתי את המחזה שעליו כתבת לי.
אשמח אם תקשרי אותי עם שרה.
בתודה נילי
לנילי שלום
במסר שלי אליך, הבהרתי שמיד לאחר סוכות אנחנו בחברותא נמשיך לקרוא בספר מלכים ב'', מהמקום בו הפסקנו, כלומר, פרק כ'' סיימנו נתחיל פרק כ"א.
לאחר שנסיים את מלכים, נתחיל לקרוא בספר יונה. במסגרת העשרה והרחבה נקרא את המחזה "בטן הליתן" של שרה. נדון עליו ואולי גם שרה תבוא אלינו להתארח בחברותא ולספר על המחזה, שכתבה בהשראת הספר יונה מתרי עשר.
באשר להתקשרות עם ד"ר שרה שטרסברג דיין, הרי שאשלח לך כתובת במייל.
כמו כן לפני שהחברותא תתחיל בפעילות, הרי שאוציא בפורום שוב הסבר.
שבוע טוב
ר. מיפו.
לחברותיי היקרות הנני מודיע לכן כי תמונות ציוריי מופיעות בפורום פייסובוק , תחת השם רחלי ברקת , ניתן לרכוש העתקי ציוריי על קנווס באיכות גבוהה מאוד במחירים מוזלים ולפי הגדלים הנדרשים, ניתן לפנות אלי בכתב לכתובת המייל המצורפת
בהזדמנות זו מאחלת לכלם , שנה ברוכה, שנת טובה שנת בריאות שפע נחת ושמחה בלב
רחלי ברקת
צפיתי בהנאה בסרט היפה המציג את פרי אומנותה המעניינת והמגוונת בצבע ומשמעות של ניצה נער.
השילוב של ציור עם שירה מצא מאד חן בעיני והשלימו זה את זו, ובכך העלו את כ"א מהאמנויות יחד, וכן בנפרד למקום מורם.
שירתה של אביבה גולן ברקע הציורים, הבליטו את מעשה אמנות הציור.
שילוב מוצלח ומוסיף למשקל הסגולי של התצוגה.
תודה וברכות לניצה ולאביבה על החוויה.
לכל המעוניינות ואוהבות שירה מולחנת וציור ההולכים יחדיו היכנסו למדור סרטים של אנ"י וסרטים של חברות.
אביבה כותבת שירה שמתאימה מאוד להלחנה ועושה חיל בזמן האחרון.
לפני שבוע בערך קבלתי מאביבה סרטון יפיפה, היא שרה בו את השיר שלה, וברקע רואים את מילות השיר, וגם את הציורים של ניצה.
זה היה מרגש מאד מאד.
תודה אביבה, עלי והצליחי.
הסירטון נמצא באנ"י בסרטים, צפו ותהנו.
ר. מיפו.
לחברותי באנ"י שלום
אם חשקה נפשכן בהתבשמות אינטלקטואלית, אז כל מה שאתן יכולות לעשות כדי להשביע את הנפש, זה פשוט מאד לרוץ אל הרב שיח, אל ה"זמן", ושם...
שם כבר תמצאו את המאמר המאתגר של שושנה אידל בנושא פרשת עקב.
קריאה מהנה
ביום שני שעבר, התקיימה פגישה בביתה של רחל מיפו.
חוה נתן הייתה האורחת שהוזמנה להרצות על סמלים באמנות היהודית.
ההרצאה שנתנה חוה הייתה מעניינת ומרתקת בזכות ההסברים שהוגשו מפיה כהקדמה לשיקופיות הנפלאות שבאו בהמשך. חוה הסבירה כל סמל וסמל מתקופות שונות והכול הומחש לפנינו בטוב טעם וברגישות רבה.
נושא זה של סמלים באמנות ובעיקר באמנות היהודית הנו נושא טעון ומורכב מאוד. תודה לך חוה על החוויה שהענקת לנו וכן תודתי נתונה לך רחל על האירוח החם והנעים שנתת לי ולכל האורחות "הקבועות" שהגיעו לביתך.
הפגישה הייתה מעשירה ומרתקת.
אשמח לחזור ולהתארח בביתך בפגישות הבאות.
נילי אמיר-סגל
תודה לנילי על המילים החמות
המפגש בביתי הוא במסגרת של ה"חברותא". כלומר מפגשים שבועיים בהם אנחנו קוראים במקרא. באופן יוצא דופן ארחנו את חוה וההרצאה המענינת שלה, במסגרת החגיגות לסיום שנת הקריאה שלנו והיציאה לחופשת קיץ.
נחזור אחרי החגים ונודיע על כך .
קיץ נעים לכלנו
תודה לך נילי היקרה על דבריך הטובים. שמחתי לראותך בין המשתתפות בערב היפה שחווינו בביתה החם של רחל שכולו תורה ומעשים טובים.
נהניתי להשתתף בהתכנסות האחרונה עם סיום "שנת החברותא" כשבשנה"ל הבאה כבר תוכנן כי הדיונים יסבו על ספר יונה.
עונג היה לי לדבר בפניכם (ז"ר כיוון שעמוס היה בינינו גבר יחיד לרפואה).
העקר בהרצאה היא התהודה, פגשתי באירוע נשים חכמות ודעתניות, שוב תודה לרחל עמוס ונאוה, ולך נילי על ספרך הנוגע שהענקת לי"בעקבות האור" שאת חלקו קראתי בהתרגשות רבה.
לחברותי באנ"י שלום
בחברותא המתקיימת בביתי זה מספר שנים, אנחנו מפסיקים את הקריאה במקרא בקיץ, עד לאחר סוכות.
לציון היציאה לחופשה יש לנו מספר ארועים מיוחדים. אחד הארועים האלה יהיה ארוח של חברת אנ"י חוה נתן.
חוה תדבר אתנו על "סמלים באמנות היהודית ומשמעותם" מלווה בשקופיות.
חברות הרוצות להגיע לשמוע את דבריה של חוה, ולחוות מעט מחווית החברותא, יכולות להתקשר למספר טלפון: 03-5249020
חוה תתארח בחברותא ביום שני כ"ח אב תש"ע 26.7.10 בשעה 18:00
לרחל ולחוה היקרות,
האמת שלו הייתי יודעת על ההרצאה
יתכן מאד שהייתי מגיעה. נכון מזמן לא הצצתי בפורום וזאת אשמתי,בכל אופן ברכותי לחוה חברתי, ברכותי לרחל מיפו הנהדרת שמצליחה לרגש אותי כל פעם מחדש.ומקווה שלא אפספס פגישות דומות בעתיד!
אני שמחה שהפורום התעורר לחיים בדו-שיח המרתק שיזמה רחל ובהחלט זאת בימה ראויה להדברות חשובה שכזאת.
בחיבה אדלינה
לחברותי באנ"י שלום
קבלתי היום ב"צור קשר" שאלה, בקשה, ואני מפנה אותה לכלל חברות אנ"י. חברה הרוצה לענות, טוב תעשה אם תענה בפורום, או ישירות אלי, ואני אעביר אותה ליהל המבקשת לדעת.
וזה תכן השאלה, אני מצטטת:
מה ההבדל בין להאזין, ולהקשיב.
האזנה היא מאותו שורש של אוזן, איזון..
הקשבה מכילה את המילה בקשה.
אשמח לקבל תשובה לגבי ההבדלים.
תודה יהל.
ואני מוסיפה תודה משלי, וכן מקווה להיענות החברות, ולתשובות רבות .
לשאלתה של יהל ההבדל בין להאזין ולהקשיב : לשפה העברית רובדים רבים ועמוקים, כ"ב האותיות עפ"י הקבלה על פיהן נבנה העולם בהרכביהם שהם ללא ספור. יפה ראתה יהל את המושגים בהטייתם משורשיהם, וחילופי האותיותיהן, תמיד יתגלה רובד נוסף שבחובם העמקה מושגית והגדרתית.
שלא מתוך ידע אקדמי (הכוונה להגדרות האקדמיה ללשון, או פירוש מילוני) אומר מתוך הבנה תחושתית, כי ההקשבה היא מעמיקה יותר מההאזנה. אני מקשיבה מתוך בחירה וכוונה כשכל חושי ערים ומכוונים לקבל ולקלוט ומעבירים אלי התהודה התובנית, להבנתי בהקשבה מתקיימת הטמעה מודעת ודיאלוג.ו
בהאזנה - (אולי היא יותר מאוזנת?) המושג פחות מכוון, אינו דורש מעורבות כה עמוקה,כבהקשבה, ההאזנה יכולה להיות בקשב, או בשמיעה אקראית לפי העניין בה.
זו תחושתי האישית,גם הגדרות אחרות יכולות להתקבל ולהיות נכונות לגבי מי שיגדיר את המושגים הללו.
תשובה ליהל.
פרשת האזינו דברים הפסוק הראשון
"האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי...."
פירוש אור החיים (רבי חיים בן עטר ממרוקו) מפרש: שמיעה היא פעולה אוטומטית, בזמן שהאזנה יש בה גם פעילות קוגנטיבית.
בדרך כלל אין הבחנה משמעותית בין שמיעה, האזנה, ואפילו הקשבה במקורות.
מדגם מן המצוי במקורות:
"שמע ישראל ד'' אלהינו ד'' אחד", בודאי הכוונה בפסוק היא הרבה מעבר לשמיעה פיזיולוגית.
דוגמא נוספת:
"שמע בני מוסר אביך..." (משלי א'' 8) כנ"ל, הכוונה גם פה ליותר משמיעה סתם.
דוגמא שלישית: בנביאים
"הלא שמוע מזבח טוב"...
בתפילת הסליחות :
"לשמוע אל הרינה ואל התפילה". כאשר ברור שיש פה כוונה של הפנמה לגבי התפילה.
בתפילת ראש השנה לאחר תקיעת שופר:
"מבין ומאזין, מביט ומקשיב, לקול תקיעותינו."
השמיעה במקורות נתפשת כאקסיומה וגם כמושג אבסולוטי, שהרי על עם ישראל נאמר שהוא העם היחיד שאמר: "נעשה ונשמע". בבחינת גדול מעשה המצווה, שמביא לידי שמיעה פנימית, שהיא פעולה הכרתית.
לעומת זאת קיימת נטיה מודרנית ליצור הדרגה עולה בין שלושת המושגים:
א. שמיעה - מופיע בהקשר של מילות יחס: לשמוע את, לשמוע אל.לשמוע אל היא פעולה יותר מעשית ופחות פסיבית, ומשמעותה לקבל את דעתו של הזולת, או לפחות להתיחס בתשומת לב.
ב. האזנה - בטוי בנין הפעיל. שם יש התכוונות אל המסר המושמע ונסיון להטמיע את הנאמר.
ג. הקשבה - 1 מקשיב, אני מפעיל את רצוני להתחבר אל המסר המושמע. 2 קשור לשלב נוסף דינמי שמרמז על מוכנות לקבל את המסר המושמע או המתבקש ממנו.
שושנה אידל
א.ז.ן וק.ש.ב הם שורשים נרדפים שההבדלים ביניהם בטלים בששים
להקשיב יש משמעות נוספת מעבר להאזנה, הקשיב זה גם ציית. משמעות זו לא קיימת בפועל האזין.
לעומת זאת השורש א.ז.ן יש לו משמעויות אחרות "לאזן" "מאזנים". לא פלא שבעיות שיווי המשקל קיימות באזנים
אולם כאשר משתמשים בשני השורשים הללו בבניין הפעיל, המשמעות בבניין זה היא אותה משמעות
מקווה שתרמתי משהו לשיח
בברכה
חלי אברהם איתן
רחל חביבה,
את יכולה להעביר את תשובתי לפורום.
אני כעת בתקופה של הערכת מבחני בגרות ולכן
אין לי פנאי.
להשתמע בטוב
אסתר
בתאריך 3 ביולי 2010 13:05, מאת גור סביליה <segur@walla.com>:
שלום אסתר
התשובה שלך בענין ב"קשב" ובקשה מאד יפה, את רוצה בעצמך להביא אותה בפורום מתחת לשאלה או שאת רוצה שאני אעתיק את מה שכתבת לי כתשובה בשמך בפורום. אני מעדיפה שתעשי זאת בעצמך.
תודה על ההתיחסות
רחל
אסתר ויתקון גם כן עונה לשאלה של יהל:
בנוגע לעניין הלשון- ההבדל בין להאזין ולהקשיב. עד היום
לא נתתי על כך את דעתי. באמת שאלה מעניינת. את בעצמך
הסברת מה טמון בכל אחד משתי המילים. חשבתי שבמילה
''הקשבה'' מצויה המילה ''בקשה'', כפי שציינת, ולכן יתכן
שיש בה עניין נפשי עמוק יותר. מעין הענות לבקשה המצויה
אצל הדובר שהמאזין ישים-ליבו לנאמר. ולכן מי שמקשיב
קשוב יותר לנאמר מאשר מי שרק מאזין.
אם אמצא הסבר יפה אחר אשתף אתכן.
קראתי את כל דברייך על הבובה של יוסף וכתונתו וצר היה לי לשמוע על אי ההבנה שנפלה כאן.
כולי תקווה שהנהלת אנ"י תפעל בנידון ובמהירות האפשרית.
שלך בברכה
נילי אמיר-סגל
שלום חברות יקרות
בזמן האחרון עוסקים רבות ב"בעיות קשב" ולא מציינים את המושג "האזנה" בהקשר זה.
ייתכן מאוד שב"קשב" הכוונה באמת להטמעה והעמקת הנשמע.
אולם מתוך הציטוטים משפת המקרא המובן קרוב מאוד של שני השמות או הפעלים.
מעניין ומפרה מאוד דיון מעין זה.
תודה לכן
נילי
שלום נילי
איזה כיף לפגוש גם אותך בפורום, בדיון על קשב והאזנה. והעלית נושא כל כך חשוב, אותו קשב שדורשים מהילדים, התלמידים. אין מבקשים מהם להאזין. אולי אלו הבקשה, לא הדרישה היתה להאזין, אולי הכל היה נראה אחרת.
להתראות
רחל
לחניתה היקרה ולדני אילני מדריך הטיולים, שהצליח לרתק את כלם בסיפוריו ובידע שלו על ירושלים
ברצוני להביע את תודתי על הטיול המעניין והמהנה עם חבורתיי היקרות וחבורת האנשים המקסימים
מי יתן ויהיו לנו עוד רגעים יחדיו מהנים וטובים
משלכם רחלי ברקת
לחברות אנ"
מעונינת בחומר על המשוררת והסופרת יפה קרינין - שירים, ספורים, ספרים עבור מחקר על העיר תל=אביב יפו.
בתודה אנתיאה - waann7770@wall.il 0524335312
רק עתה, לאחר כל כך הרבה שנים, התחלתי לנסות כוחי בכתיבת שירים.
אדלינה היקרה לא חסכה מזמנה ועברה ביסודיות על השירים.הערותיה היו מעמיקות ונעזרתי הרבה בהן. אחד מתפקידי האירגון שלנו הוא לתמוך ולהדריך את הזקוקות לעריכה במיוחד לפני פרסום הספר.
לפיכך- תודות רבות לאדלינה היקרה ולכל החברות הטובות המסיעות לי בענין.
יהודית שאול.
אני משתדלת לסייע כמיטב יכולתי לכל פונה. בדרכי ההתחלתית פגשתי (בין היתר) גם אנשים מצויינים. הנה כי כן בשל אותם המופלאים הבודדים, אני בהחלט יודעת להעריך את הנתינה.
לפיכך, היי בטוחה יהודית שלא אקמץ גם בעתיד לכל פניה שתגיע ממך או מאחרות, בכל דרך אפשרית בה אוכל לתרום מנסיוני וידיעותי ברצון רב.
עלי והצליחי!
ההחלטה להתחיל את הטיול מירושלים ולא בהסעה מת"א היתה של דני אופיר מבית התנ"ך על מנת לחסוך כספים.
פנו אליו ובקשו ממנו שהטיול יעלה מינינום 90 ש"ח ולא 150-200 ש"ח.לכן הטיול מתחיל מירושלים. לנסוע באוטובוס לגמלאים עד 10 ש"ח .
אני מצטערת שאינך יכולה לנסוע באוטובוס לירושלים.אנחנו נוסעים מתחנת האוטובוסים בארלוזרוב בשעה 0730 בבוקר.
ברצוני לשאול מדוע אין הסעה מאורגנת מבית התנ"ך לירושלים ב6ליוני וב-16 ליוני???
לצערי, לא אוכל להשתתף בטיול זה היות וההסעה אינה מסודרת ולא מתאימה למי שלא גר בירושלים.
חבל מאוד שלא חשבו על כך קודם לכן.
שלכן נילי
ברכות אוהבות לחברתנו המשוררת אדלינה קליין על השקת ספריה
ה. חניתה הלוי
26/05/2010 12:01
ברכות אוהבות לחברתנו המשוררת אדלינה קליין על השקת ספריה החדשים "ריקוד הצרצר" ו"שמש חצות" שהתקיים ביום ראשון ה-30.5.2010 בספריה העירונית "בית העם" ירושלים.
ישר כח! כולנו אוהבות אותך.
ה. חניתה הלוי- הנהלת אנ"י
לחניתה - את אדם נפלא עם לב רחב!
אני מודה לך על ברכותיך.
ובהזדמנות פז עם הכנסת הברכה לפורום, אני רוצה לומר לכל החברות שלנו שלא שכחתי אף לא אחת מכן. אולם לא רציתי להטריח אתכן עד ,ירושלים. על כן בהזדמנות
שעוד תקרה בודאי, אזמין את כל התל-אביביות שלא הגיעו לירושלים,ואחגוג אתכם בתל-אביב.
אוהבת מכל הלב!
אדלינה
לחברותי באנ"י שלום
יש לי שאלה, למה אנחנו מארחות את כתב העת של שרית שץ, כשדרך האתר שלנו אי אפשר בכלל לפתוח ולהגיע אל השירים. אולי הם שירים יפים, אולי זבל? איך נדע אם לא נקרא?
הגיבורה של הספר, יסמין, אישה תל אביבית צעירה, בטיפול פסיכולוגי וחולת מותגים, (נשמע כמעט כמו רוב החברות שלי, ואולי גם קצת כמוני) בעלת קריירה מבטיחה בעיתונות, נותרת להתמודד עם הדבר העיקרי בחיים שעוד חסר לה – אהבה וזוגיות. תקומנה בנות תל אביב בגילאי 25-35 שלא מתמודדות בדיוק עם הנקודה הכואבת הזאת בחייהן...
היא כל כך נואשת, שכשהפסיכולוגית שלה יעל מציעה לה סטוץ כדרך לפתור את הקונטרול פריקיות באישיות שלה, במיוחד לכל הקשור בהתקדמות במערכות יחסים, היא למרות ההיסוסים קופצת על ההצעה.
המועמד לא מאחר להגיע, והוא למרות שנתוניו החיצוניים מבטיחים (רופא וכאלה) היא שומעת עליו דברים מבאסים מהחברה הכי טובה שלה, שהיא גם קולגה שלו. ניר לעומת זאת, מצליח להפריך לאט ובלי להיות מודע לכך, את כל הפחדים והמשוכות שהנסיכה מציבה, ומבלי משים מצטייר יותר ויותר כאביר הקלאסי, או כמו שהיא קוראת לו בסיפור – רופא וג''נטלמן, או בהזדמנות אחרת רופא קפה (המשקה האהוב).
ניר מציע לה לקפוץ בספונטאניות לוינה וזה מקפיץ לגיבורה שלנו את השדים המשפחתיים של אביה ניצול השואה, ובד בבד עם הקלילות של הכתיבה, ההומור, והמותגים השזורים, קצת כמו קארי ברדשו בסקס והעיר הגדולה, הגיבורה שלנו מתמודדת עם הנושאים המכאיבים של זהותה, האישית, הלאומית והנשית תוך הומור אירוניה, קלילות ואופנתיות. או בקיצור המרכיבים הקסומים שעושים את האישה.
כמו תמיד, בספר, מה שמעניין הוא פחות על מה נכתב אלא איך נכתב, וכאן היופי של העט הקלה של לילי ברגמן נכנס למשחק:
היא מתיישבת בבית קפה – לשתות את הסם המרגיע – קפה, ונתקלת במלצרית עם קול באריטון גברי שפוקדת עליה לפנות את המקום השמור שהתיישבה בו והיא נעמדת על הרגליים האחוריות:
"תשמעי, גברת מלצרית אינטרנשיונל... את לא תלמדי אותי מה זה קפה אמיתי,ומה לא! זכותי להזמין מה שבא לי ואיך שבא לי. התפקיד שלך הוא לשרת אותי, ולהגיד תודה, סליחה ובבקשה! ואם כבר מדברים על שירות, אז למען הסדר הטוב, יש לי הצעת ייעול - למה שלא תתחילו ללכת עם תגים שיצויין בהם הג''נדר שבו אתם נמצאים בכל רגע נתון? זה מאוד יקל על הלקוחות הנבוכים להחליט באיזה שפה לפנות אליכם! ובכלל איך הגעת לעבוד כאן? אני משערת שהיתה מודעה בעיתון דרוש/ה מלצר/ית והגעת למסקנה שאת שאתה עונים על כל הדרישות..."
לפתע באמצע הספר ההילוך של הסיפור הופך מנסיעה עירונית לנסיעה על הכביש המהיר, ואני נאחזת בדפים ובשטף של המילים, כשאני יושבת על כסא לא נוח, והספר מונח לי על הברכיים.
עושה רושם שמתחת לפני השטח צצים אלמנטים נוספים מעל לסיפור הרומנטי והאישי. רמת הזהות האישית והלאומית שלנו מבצבצת דרך סיפורי החיים האישיים של הגיבורים והקורות אותם.
ישנם קווים אוטוביוגרפיים ברורים ברומן נסיכת הסטוצים, גם אם הסיפור כולו בדוי: הסופרת חייתה בווינה שבע עשרה שנה ושימשה כתבת בכירה מטעם "ידיעות אחרונות" שם, עבודה שאפשרה לה לראיין נסיכים, שליטים, מנהיגים, וגם ניאו-נאצים ונפגעיהם. גם היא כמו הגיבורה בת לניצול שואה, שהיה באושוויץ ובמאטהאוזן. מכאן והלאה הכל בדיה. או שלא.
נתקלתי בספר הזה, פעם בחנות, ועלי להודות שהשם לא פיתה אותי לקנות. כמו באמרה הידועה, הפעם הקנקן לא מעיד על תוכנו - דרך המקרה ואזכור בסופשבוע של מעריב, הוביל אותי בחזרה אל הספר הזה ואני רוצה להגיד שאני דווקא שמחה. הקלילות של הטקסט מחד והעומק שלו מאידך יחד עם פרצי הצחוק שהוא מדי פעם מביא על הקורא, יעשו את הספר הזה שווה את הזמן שהוקדש לו.
לחברותי באנ"י חג שמח!
מקוה שאתן חוגגות את יום ירושלים כיאה לחג ירושלים.
ואם במקרה לא תכננתן לכן משהו ויש לכן חמש דקות של זמן לקריאה, הרי שאני מציעה לכן לקרוא על תל-אביב. כן, למה לא, לפעמים כדאי לראות מה קורה שם, ליד הים, במקום הזה ללא הפסקה.
אז נסיתי לתאר לכן רגע אחד של ללא הפסקה במדור חיוך נשי, "גבור היום".
קריאה מהנה בחג שמח.
לחברותי באנ"י שלום
אני מביאה לפניכן מכתב זה ששלחתי לבית חרושת יכין. אנא העבירו אותו לאנשים רבים, למען הזהירות והבטחון מפני גופים זרים בקופסאות שימורים.
29/04/2010 ט"ו/אייר/תש"ע
לכבוד
מנהלי יכין בית חרושת לשימורים
שלום
בערב שבת הסבה משפחתי לסעודה, והאפונה שבשלתי מהקופסא שלכם כיכבה. הראשונה טעמה אותה נכדתי הפעוטה בת השנה ומחצה. היה לה טעים מאד ואמה ד"ר שירי נוסבוים סביליה רוותה נחת. ואז פצחה חברתו של בני הצעיר, הלא היא העלמה המהנדסת מאיה קרב-עמי בקריאת הפתעה רמה: "מצאתי, מצאתי, מצאתי!" חשבנו שהנה יש לנו ארכימדס חדש במשפחה, אבל לא.
"הביטו! ראו מצאתי מטמון באפונה!" איזה מטמון, מה קרה לנערה החמודה? והיא המשיכה בקריאה: "מצאתי חילזון באפונה"! פני להטו, איך זה קרה בסיר שלי נכנס זה בלי בושה? והאפונה מביטה בעיני ירוק שובבים, לא עונה. ואז אישי עמוס סביליה קרא גם הוא: "הנה, הנה עוד אחד אצלי!" ואז שתי הקונכיות החלו במסע רציני לגלוי זהותן האמיתי. הרי שני ביולוגים יושבים כאן סביב השולחן, ד"ר זיו סביליה, מדען במכון ויצמן, וגור סביליה דוקטורנט בטכניון בחיפה, הם לקחו את הזרות האלה לידיים, בדקו ובדקו והתווכחו, לאיזו משפחה בדיוק לשייך אותן, את הקונכיות כמובן. אני פשוט נאלמתי דם, רציתי להעלם, איך זה קרה לי? ושירי שאלה במעשיות מאיפה קניתי את האפונה? מהשוק? לא היא לא טריה, היא מהקופסא. ובאותו הזמן לקחה מאיה את כלי ההגשה ובו האפונה הירקרקה ואמרה: "חבל הרי היא מבושלת כל כך טעימה..." והיא החלה בחפוש עקשני אחר שרידי ארכיאולוגיה עקשנים, להכנס כך לקדרת תבשילים. והשלל לא אחר לבוא. עוד קונכיה, ועוד ועוד...
וכך יש לי שקית עם קונכיות.
נכדתי נגה שמחה מאד, קודם כל לא יציעו לה לאכול אפונה שדוקא עליה איננה כל כך אהובה, שנית היא שאלה:
"סבתא, האם תוכלי לשזור לי שרשרת מהקונכיות?"
לא, שרשרת מאלה לא אשזור, אבל לכל חברותי בפורומים אשלח את המכתב הזה שאני שולחת אליכם, כי הרי אפילו אם תתנצלו, מה יועיל, ואם ככה אתם מזלזלים בנקיון השימורים, כדאי שידעו על כך אנשים רבים.
כן, כן השימורים של יכין אינם ראויים! פשוט שוכנים בקרבם חייזרים!
וכל הרוצה יכול לראות את שקית הקונכיות, וכן את הקופסא ממנה הן הגיעו אלינו.
האם עלי לשלוח מכתב זה גם למשרד הבריאות? או למועצה לצרכנות?