"הרומן הארצישראלי הראשון במדרון -מאת הסופרת הארצישראלית הראשונה: נפ"ש – נחמה פוחצ'בסקי"*      

פירסום של מערכת "ספרי עיתון 77"\ינואר 2004

הרומן העלום עומד לצאת לאור בקרוב.

מקור כינויה הספרותי של מחברת הרומן נחמה פוחצ'בסקי – נפ"ש הנו בשם נעוריה נחמה פינשטיין. נולדה ברוסיה בבריסק דליטא  בחג הפסח ט"ו בניסן התרכ"ט (27.3.1869) ונפטרה בראשון-לציון בגיל ששים וחמש, בחג השבועות ביום ז' בסיון תרצ"ד.

נפ"ש כתבה ופרסמה בעברית מצעירותה. פרסומה  הראשון היה  מעל דפי  "המליץ", בשנת עליתה לישראל, עם נישואיה למיכל פוחצ'בסקי  איש-האילן, בשנת תרמ"ט  (1889). מעת עלייתה השתלבו חייה וכתיבתה בהתיישבות העלייה הראשונה בארץ-ישראל ומוקדם בראשון–לציון מקום מגוריה. בסיפוריה עסקה בנושאים שהמציאות הכתיבה לה. חומריה הספרותיים נובעים מהיותה רעיה, אם, אכרה ופעילת ציבור. היא ידועה במאבקיה להנחלת הלשון העברית, למען עבודה עברית, זכויות הפועל העברי וזכויות הנשים.  הייתה חברה במועצת ראשון-לציון, במועצת הנשים ובועד המנהל של בית-הספר במושבה, באגודת הסופרים ובועד הלאומי.  כמו כן השתתפה בייסוד איגודי נשים ואגודות צדקה. ביתה הפתוח שימש מקום מפגש והחלפת רעיונות. סופרים ונציגי ציבור ביקרו, סעדו, ולעיתים לנו בו. בין המבקרים היו המשורר הלאומי ביאליק, אחד-העם ואליעזר וחמדה בן-יהודה.  

הנושאים העיקריים בם עסקה בכתיבתה, הנם המושבה, הקבוצה, החקלאות והאישה העבריה  בארץ ישראל  בהתמודדותה עם קשיי היומיום. היא הקדישה מקום בכתיבתה לבני העדה התימנית שהשתתפה בקליטתם עת החלו לעלות ארצה, במקביל להגעת ראשוני המתיישבים מאירופה.

סיפוריה משקפים את תפיסת עולמה  המגובשת והייחודית לגבי שאלות השעה ומרכזיותה של ארץ ישראל וההתיישבות היהודית בה, בהיסטוריה של העם היהודי.

כסופרת נאלצה להתמודד  בצורך לתאר מציאות עכשווית באמצעות השפה העברית, שהפכה שפה מתה  וכתיבתה היוותה חלק ממאבקה של נפ"ש להחייאת השפה, בצד הנהגתה כשפת הדיבור בביתה ובקהילתה.

חוקרות הספרות פרופסור גוברין נורית ופרופסור ברלוביץ יפה העוסקות בספרות העלייה הראשונה, מקנות לנפ"ש מקום נכבד בספרות התקופה, ומייחסות לה ראשוניות בתחומים רבים.

בספרה של  גוברין, "דבש מסלע" מחקרים בספרות ארץ ישראל,  בפרק נפ"ש מראשון לציון הומיה  (ע"מ 114-171 ), מצויה הסקירה המקיפה ביותר אודות חייה ויצירתה של נחמה פוחצ'בסקי והתייחסות נרחבת לבעלה מיכל  פוחצ'בסקי.

בנספחים לאותו פרק (ע"מ 167-171 ) מובאת רשימת ספריה וסיפוריה של נחמה פוחצ'בסקי, ורשימת מאמרי ביקורת על יצירתה.

שני קובצי סיפורים של המחברת יצאו לאור בהיותה בחיים. "ביהודה  החדשה"  ראה אור בהוצאת המחברת בשנת 1911  ו "בכפר ובעבודה" בהוצאת הדים תל אביב בשנת  1930 .

מספרים אלו נותרו עותקים ספורים בספריות ובאוספים פרטיים.

בעיזבונה הספרותי של נפ"ש נותר כתב היד של  רומן בשם "במדרון" הרומן היחיד של המחברת .

החוקרת גוברין סבורה כי הרומן נכתב בשנים  1934-1930 . רומן זה הנו ככל הנראה יצירתה הספרותית האחרונה של נפ"ש והוא לא ראה אור מעולם.

הסופרת הותירה "רק פתקה" צוואה ספרותית קצרה בה היא מבקשת "למסור את העבודה לידיים נאמנות שתרצנה לטפל בעבודות שאינן גמורות".

שניים מניניה, נכדי בנה עשהאל, אורה נחמה עשהאל ועצמון דניאל יניב, שספרים פרי עטם ראו אור בעת האחרונה, חשו שיש בהם היכולת להתמודד עם בקשתה-צואתה של הסבתא רבתא ולשמש כאותן "ידיים נאמנות" אליהן כוונה.  הרומן יראה אור בקרוב.

*  מאמר של פרופסור נורית גוברין, בשם זה, נדפס בעתמול כרך י' גליון 2 כסלו תשמ"א, נובמבר 1980